וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנות קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד לפי שאינם רוצים ליבטל ואם לא יהיו מניחין לגמור שוב לא יהיו גומרין וכבר הוא אבוד ונגנב. כך דעתי נוטה שאסור להם לגמור במועד, דאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום, דהיינו גוי שקיבל מלאכה מישראל קודם יום טוב בתוך התחום אסור, דאזיל בני אותה העיר וחזו דעביד גוי עבידתיה ביומא טבא ונפיק מיניה חורבא, דלא ידעו דקיבלה גוי מישראל קודם יום טוב, ומשמע דכי אסר שמואל כגון במלאכה שהיא ידועה שהיא של ישראל ורגילין לבא שם. ואמר רב פפא אי איכא מתא דישראל דדרין לשם ומיקרבי להתם אסור דחזו ליה בני ההוא מתא, ומסקינן הכי דבחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלו מדוכתא לדוכתא אפילו חוץ לתחום אסור. ואמר[ינן] מר זוטרא בריה דרב נתן בנו ליה אפדנא במועד מקבלי קיבולת חוץ לתחום, איקלעו רבא ורב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עיילו לגויה, דקסברי אפילו חוץ לתחום אסור דרגילי למיזל להתם.
סידור רש"י · סימן תרכ״ג
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.