ושאילו מקמי(ה) רב צמח ראש ישיבת גאון יעקב בישיבה היא פומבדיתא, מהו שיאמר קידושא דסידרא אם אינו קורא מאי טעמא, והשיב כן, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בשמעתתא דגיד הנשה, כגון שלש כתות של מלאכי השרת אומרים שירה בכל יום, שיש בה דברי קדושה של הקב"ה, ואם אינו תלמיד חכם יעסוק במקרא בפסוקים שיש בהן קדושה, כגון שרפים עומדים ממעל לו (ישעי' ו' ב'), ומאי טעמא דתלמיד חכם שאומר וקורא כן, כלומר תפילה זו, וסדר זה נביאים הראשונים תיקנום, וזקנים הקדמונים תיקנו לומר בקהל, ויחיד לא ישיג גבול הקהל, לפי שכל דבר שבקדושה אינו פחות מעשרה, הילכך יאמר מקרא או תלמוד כמו שפירשנו, ונמצאת אתה [אומר] ממילא (חידוש) [ויש] חכמים שאומרים כיון שהן מקראות אומרן ומה בכך, הילכך נהגו יחיד האומר קידושא דסידרא שיהא קורא הפסוקים כדרך שהתינוקות קורין לפני רבן:
סידור רש"י · סימן ס״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.