בשר שנתבשל בקדירה, דרך הוא שנותנין עליה מלח מפני הטעם, ובשבת אינו נוהג למולחו אלא למה שהוא אוכל בשבת, אבל למלוח ולהצניע [אסור] דמליחה אב מלאכה הוא כדתנן הצד את הצבי והמולחו חייב, אע"ג שיכול לומר אמלח חתיכה זו ואכלנה עכשיו וחוזר ונמלך ואינו אוכלה כדרבא דהוה מערים ביום טוב ומלח גרמא גרמא, אעפ"כ אינו רוצה לעשות כן במבושל, והואיל ואין הבשר מבושל נפסל בלא מלח. ובשר חי למלחו בשבת אי איפשר, דלא שייך הוא לאיערומא, דהא לא ניתן ליאכל וליבשל בשבת.
סידור רש"י · סימן תר״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.