א"ר יהושע בן לוי שלשה דברים סח לי מלאך המות, כשתכנס אצל החולה לבקרו אל תשב לו למראשותיו ולא למרגלותיו, מפני שאני מיכן ומיכן ומעיינו, אלא התעטף ושב לפניו כתלמיד לפני רבו. וכשהנשים חוזרות מאחורי מיטתו של מת לא תעמוד לפניהם, מפני שאני מרקד בפניהם וסייפי שלופה ומרפרף ביניהם, ויש לי רשות לחבל. וכיצד הוא מת, שלש טיפות נוטפות מן החרב, באחת מת, באחת פניו מוריקות, באחת מסריח, וזו משמונה דברים שצריך אדם לרחוץ ידיו] מי שיוצא מן בית המרחץ ואינו רוחץ ידיו, ומי שנוגע ברגליו, ומי שנוטל ציפרניו, ומי שנועל מנעליו או חולצם ומי שנוגע במת, ומי שמפלה את כליו, ומי שנוגע באמתו ואינו רוחץ ידיו, אם תלמיד חכם תלמודו משתכח ממנו, אם בור הוא יצא מדעתו קודם מיתתו:
סידור רש"י · סימן תקע״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.