סידור רש"י · סימן תקע״ה, א׳

תנו רבנן הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, אין קושרין את לחייו, ואין פוקקין את נקביו, ואין נותנין כלי מתכות ודבר המיקר על טבורו [עד שעה שימות, שנאמר עד אשר לא ירתק חבל הכסף (קהלת י"ב ו'), ואין סכין ואין מדיחין אותו] אין מטילין אותו לא על גבי החול ולא על גבי המלח עד שעה שימות, ואין מאמצין את עיניו, והנוגע בו הרי זה שופך דמים, למה הוא הוא דומה לנר המטפטף כיון שנגע בו אדם מיד נכבה. איתתא דמית גברא אסור לאינש אחרינא לשדורי לה כסא דברכתא דאבילות, מ"ט משום גברא נוכראה [אסיר ליה לשדורי כסא לאיתתא דלאו דיליה, אבל ודאי אית תמן אבוה או בנה או אחוה שפיר דמי לשדורי לה אינהו כסא דאבילותא:]