ישראל שקבר ביום טוב ראשון מלקינן ליה, ומותר ללוות את המת ביום טוב ראשון בתוך התחום. ועבדים דישראל אסור להם למיקבר [מיתא] ביום טוב ראשון, [דאמר רבא מת ביום טוב ראשון מתעסקים בו עממים ביום טוב שני] מתעסקים בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה, מה שאין כן בביצה ומאי עממים גוים, אבל עבדים לענין מלאכה דשבת ויום טוב איתקש למריה דאסור למיעבד, דכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך (דברים ה' י"ד), כל מלאכה דאסור למריה למיעבד, אסירי לדידהו למיעבד, ואי קברי מחינן להו:
סידור רש"י · סימן תקנ״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.