תנו רבנן אדם שיש לו עבירה בידו ואינו רוצה לחזור בה ומתוודה, למה הוא דומה למי שתופס שרץ בידו ואפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מיד עלתה לו טבילה, שנאמר ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ"ח י"ג), ואומר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים (איכה ג' מ"א). אמר מר זוטרא בריה דרב טוביה אמר רב מאי דכתיב היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה (ירמיה י"ב ח') זה שליח ציבור שאינו הגון היורד לפני התיבה:
סידור רש"י · סימן תקמ״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.