ונמצא בתשובות הגאונים סייע למורי צדק. ראש חדש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע של שבת, ואומר יעלה ויבא בעבודה, ושבת אומר [ברכה] רביעית [בפני עצמה], וכיון שאומרה רביעית בפני עצמה לא הוצרך להזכירה שוב בעבודה, ועוד שלא מצינו [אזכרת] שבת או יום הכפורים או יום טוב בעבודה כל עיקר, ועוד אי ס"ד איפשר להזכיר של שבת בעבודה אם כן כל שבת ושבת של שאר ימות השנה יזכיר של שבת בעבודה [אלא של שבת ויו"ט וכיפור בעבודה] אינה כל עיקר בלא ראשי חדשים ובלא בחולו של מועד ובלא בימים טובים, ובערבית ובשחרית ובמנחה אומר יעלה ויבא. וכן מנהג בשתי ישיבות:
סידור רש"י · סימן תקל״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.