אמר רב תחליפא בר אמי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ומבדיל על הכוס ואסור ליה למיעבד עבידתא עד לאורתא, וכד חזי נורא לאורתא מברך בורא מאורי האש, ואסור לו לאדם לטעום קודם שיבדיל, ואם שכח וטעם מבדיל [דאמר רבא הלכתא טעם מבדיל, ואם לא הבדיל במו"ש מבדיל] למחר ויום שני ויום שלישי כל היום, והוא שלא טעם, דאמרי בני ר' חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולה, עד כמה, [א"ר זירא] עד יום רביעי בשבת, כי הא דיתיב ר' זירא קמיה דרבא, ואמרי לה קמיה דרב יוחנן, ויתיב וקאמר לגבי גיטין חד יומא, ותרתי ותלת בתר שבתא, ארבעה וחמשה ומעלי [יומא] קמי שבתא, אלמא עד יום רביעי, דאמר ר' זירא עד ולא עד בכלל, והני מילי אתויי כסא דחמרא וברוכי בורא פרי הגפן והמבדיל, אבל לא על האור דקיימא לן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבתות ובמוצאי יום הכפורים, משום דהוה אסור להשתמש בנורא, אבל בימים טובים דשרי ביה לאישתמיש בנורא לא צרכינן לברוכי עליה בהבדלה דימים טובים:
סידור רש"י · סימן תקכ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.