וכי האי שושילתא שפירתא נהגינן ועבדינן. כהנים נושאין כפיהם בשחרית ובמוסף ובמנחה של תענית ציבור, חוץ ממנחה של יום הכפורים, שתחת מנחה נושאין את כפיהם בנעילה. וכהן שיש בו מומין בפניו ידיו ורגליו לא ישא את כפיו, וכן שיכור לא ישא כפיו. א"ר אלעזר כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו (ישעי' א' ט"ו), ושנו רבותינו אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהם לדוכן, וזהו היא מתשע תקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי, אמר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים, [לאחד אינו קורא כהנים], שנאמר אמור להם (במדבר ו' כ"ג), לשנים ולא לאחד:
סידור רש"י · סימן תק״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.