לומר בתפילה של שחרית בשבתות וימים טובים ויום הכפורים פעמים באהבה שמע אומרים, ואין מנהג בישיבה ובבבל כולה, אלא בתפילת מוסף בלבד, וביום הכפורים אף בנעילה, מפני כשנגזרה גזירה על שונאיהם של ישראל שלא לקרות קרית שמע כל עיקר, היה אומר אותו שליח ציבור בהבלעה ובעמידה ככל תפילת שחרית, בין בחול בין בשבת, כיון שכלתה הגזירה, והיו קורין את שמע כתקנה ומתפללין ביקשו לסלקה לגמרי שהרי חזרה קריאת שמע למקומה, אלא אמרו חכמים שבאותו הדור נקבע אותה למוסף, כדי שיתפרסם הנס לדורות, לפיכך במוספין הוא דאמרינן, ובתפילת השחר אין אומרין שהרי קורין קרית שמע כתיקנה:
סידור רש"י · סימן תק״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.