והקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים, כנגד תורה נביאים וכתובים, ולא יקרא למתורגמן יותר מן פסוק אחד, ובנביא שלשה, ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד, כי כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, כי כה אמר ה' (צבאות) [אלהים] מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם וגו', ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו' (ישעי' נ"ב ג' ד' ה'), היינו טעמא דאמרינן בכולה תלמודא בנביא מדלגין, ואין מדלגין בתורה, לפי ששנינו במגילה הקורא בתורה לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא שלשה, ואם היה הקורא מדלג ומהפך בענין אחר, מתוך שאינו קורא אלא לתרגמו אין פנאי לשום אדם להבין ולהרגיש באותו עניין אחר לתרגם בו, אבל בנביא אע"ג שאינו באותו עניין אחר שמפטיר מדלג, מתוך שהוא קורא שלשה בבת אחת, פנאי גדול יש לזה המתרגם להבין וליתן לב לאותו עניין, בכדי שיפסוק ויסיים זה תרגום של אותו פסוק שבידו בעוד שיקרא לו הללו ג' פסוקים יכול להתבונן:
סידור רש"י · סימן תק״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.