אמר רב חנן בר אבא מניין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך, שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו (תהלים ל"ד ד'). ובתורה אחד קורא ואחד מתרגם, והקורא בתורה לא יסייע למתורגמן, שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, ועוד כיון שבירך אסור לו להפסיק בדברים אחרים ואפילו בתרגום מפני שהוא דרך חול עד שחותם, אבל החזן מותר לסייע את המתורגמן [ואת הקורא בין בקול גדול ובין בקול נמוך] ואין בכך כלום, ואין מתרגמין מפני שהוא מקרא אחרים וכל המניין לומר ששניהם מתרגמין הם ואם שנים מתרגמין אין בכך כלום, ואי משום דשמעי גברי ונשי לא ליפרש להון ויוצאין ידי חובתן בלא פירוש:
סידור רש"י · סימן תק״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.