ולאחר שבירך על הכוס נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, אבל נטל ידיו קודם שיקדש לא עשה ולא כלום, דאמר רב ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש, מ"ט יין אין צריך נטילת ידים ובשלא נגע בשום טינוף ולא נכנס לבית הכסא, ומשום דקאמרינן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ופת הוא דטעון נטילת ידים, וכיון שנטל ידיו עקר דעתו מן היין ושם לבו אל הפת, הילכך לא יקדש:
סידור רש"י · סימן ת״צ
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.