ואסור לו לאדם לטעום כלום עד שיקדש, ואם שכח וטעם אפילו הכי מקדש, דאמר רבא הלכתא טעם מקדש טעם מבדיל, ואם בא לידי אונס מחמת שינה או מחמת שכרות או מכל דבר אונס ולא קידש בליל שבת מקדש למחר, ואפילו כל היום כולו, דאמרי בני ר' חייא מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו:
סידור רש"י · סימן תפ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.