ואם טעה יחיד ולא הזכיר של שבת בערבית, מחזירין אותו, ואע"ג דאמרינן טעה ולא הזכיר של ראש חדש בערבית אין מחזירין אותו, דקיימא לן תפלת ערבית רשות, הני מילי היכא דלא קא בעי לצלויי דלא מטרחינן ליה אבל טרח וצלי ולא אידכר, שוויה עליה כחובה, ומהדרינן ליה למיהדר ולצלויי, ועוד אמר זעירי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון שהתיר חגורה לא מטרחינן ליה, מכלל דכמה דלא התיר חגורו מטרחינן ליה, והכא נמי דצלי ולא אידכר מטרחינן ליה והדר מצלי:
סידור רש"י · סימן תע״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.