בפוריא קורין ויבא עמלק עד סוף סידרא. שבת שלפני שבת שקורין בה החדש מפטיר קורא פרה אדומה עד ויבאו בני ישראל כל העדה, ובנביא ביחזקאל בית ישראל יושבים על אדמתם עד כצאן קדשים. שבת שלפני ראש חדש ניסן, או אפילו חל ראש חדש ניסן בשבת, מפטיר קורא בבא אל פרעה החדש הזה עד כל מחמצת לא תאכלו, ובנביא ביחזקאל בראשון באחד לחדש עד יעשו את הכבש. כשחל ניסן בשבת תחילה קורין ו' בעניין השבת, וחד בראש חדש, ומפטיר בהחדש הזה. בראש חדש קורין בפנחס, כהן וידבר עד ואמרת, לוי חוזר ומכפל ואמרת, את הכבש, ועשירית, ישראל מעולת התמיד עד עולת שבת, רביעי ובראשי חדשיכם עד סוף פיסקא, וכשחל ראש חדש בחנוכה, כהן עד עולת תמיד, לוי מעולת תמיד עד ובראשי חדשיכם, ישראל ובראשי חדשיכם, רביעי בחנוכה:
סידור רש"י · סימן תנ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.