ובמוסף מוציאין שתי תורות, באחת מהן בפרשת משכו, עד מארץ מצרים על צבאותם, וקורין חמשה, ואין פוחתין מהן, אבל מוסיפין ובשנייה קורא מפטיר, בפרשת פנחס בחדש הראשון עד סוף הפרשה, והשליח [ציבור] אומר קדיש דאמירן, ומפטיר ביהושע ויאמר יהושע עד ויהי שמעו בכל הארץ, אשרי עד דאמירן ועומדין למוסף, ומפסיקין האזכרה, העובר לפני התיבה אינו מזכיר, ומבקשים על הטל בתחיית המתים משיב הרוח ומוריד הטל:
סידור רש"י · סימן תל״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.