פיטום הקטורת כיצד כו', ברייתא היא בכריתות בפרק [קמא] הקטורת הצרי והצפורן וכו', עד שאין מכניסין מי רגלים מפני הכבוד, ועוד ברייתא שנוייה שם תנו רבנן הקטורת היתה נעשה שלש מאות וששים ושמונה מנה, שלש מאות וששים וחמשה כמניין ימות החמה כו', אלא המסדר שתיקן לאומרו בכל ערב פסקו ושנו בעניין זה. פיטום הקטורת כיצד שלש מאות וששים וחמשה מנה כמניין ימות החמה, ושלשה שהיה מוסיף ביום הכפורים, ומחזירין למכתשת ונוטלין הימנו מלא חפניו, כדי לקיים בו דקה מן הדקה. אלו הן הסמנין צרי צפורן לבונה חלבנה משקל שבעים שבעים מנה, מור וכרכום שיבולת נרד וקציעה משקל ששה עשר על ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר, וקילופה שלשה, קנמון תשעה, בורית כרשינה תשעה קבין, מלח סדומית רובע הקב, מעלה עשן כל שהוא, ר' נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא, יין קפריסין מביא יין ישן, בורית כרשינה למה היא באה, ששפין בה את הצפורן, כדי שתהא נאה, ויין קפריסין למה היא באה ששורין בה את הצרי כדי שתהא עזה, והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים בעזרה מפני הכבוד:
סידור רש"י · סימן תל״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.