ולפי ששנינו תפלת ערבית רשות, לכך הוסיפו ראשי ישיבות שבבבל ברכה זו המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו ועל כל מעשיו, להודיע שתפלת ערבית רשות, ואין צריך לסמוך גאולה לתפלה וקבעו שם שבח זה, ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו', וחתימתו שיש בהן י"ח אזכרות שבשמונה עשרה, לכך תיקנו אנשי בבל את אלה ושלחום לאנשי יבנה ונתיישרו בעיניהם, וכנגדן קבעו נשיאי ישראל י"ח שבחות שבישתבח שיר ושבחה והלל וזמרה וכו', ומתפללין תפלת ערבית ואחר כך אומר החזן קדיש כוליה, ופיטום הקטורת, ועומד הנער ואומר קדיש, ואינו אומר תתקבל:
סידור רש"י · סימן תכ״ח
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.