לכך אומר בלילה אמת ואמונה לפי שכתוב להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות (תהלים צ"ב ג') ואיזו אמונה יש כאן, לפי שאין לך [אדם] שאין נפשו כאבה עליו בלילה, מרוב עמל וטורח שטרח ביום, וכשעולה לרקיע הנשמה בלילה, אין הנשמה רוצה לשוב עוד בקרבו. אמר לה הקב"ה שובי למקומך בתוך האדם, והיא אומרת איני רוצה לוותר אמונתי כנגדו, שהוא האמין בי והפקיד אותך בידי, שנאמר (כי) בידך אפקיד רוחי (תהלים ל"א ו'), ועושה הק' אמונה, ומחזיקה אצלו, ובבקר עושה לו נס ומחדש את כחו ואינו חלש מכל מה שטרח אתמול, ועל זה נאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג' כ"ג):
סידור רש"י · סימן תכ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.