ולאחר גמר סעודתו נוטל ידיו מפני מלח סדומית שמסמא את העינים, ואינו מברך ומוזג כוס יפה, הוא כוס של ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו בעיטור ועיטוף בהדחה ושטיפה חי ומלא:
סידור רש"י · סימן תכ״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.