סידור רש"י · סימן ל״ט

2 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
וצריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו, ואחר כך יתן שלום, ואם לא עשה כן ראוי לו כאילו לא התפלל, ונותן שלום לכתחילה לשמאלו שלו, שהוא ימינו של הקב"ה, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב') ואמרינן משמיה דרב מרדכי מקום שכלו ג' פסיעות שם צריך ליתן שלום, ואינו צריך לחזור למקום שהתפלל וליתן שלום, ואם חזר למה הוא דומה, לתלמיד הנפטר מרבו והלך לו, ולא הלך לו אלא עמד בקרוב הימנו, ודומה לכלב ששב על קיאו, ואם חזר למקום שהתפלל ראוי לו כאילו לא התפלל:
ב׳
וכי פסע ג' פסיעות נפיל על אנפוהי ומצלי, דאמר ר' חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דכי נפלי על אנפוהי מצלו אצלויי:
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.