שאלו את רבי, ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות, מהו לומר לו [ישראל] טול אתה שבוע של פסח ואני אטול אחר כך כנגדך, ולאפות בשבת, ואמר רבי, מתנה ישראל קודם לפסח ונוטל ממנו דמים מאותה שבוע, ואינו דומה לישראל וגוי שיש להם שדה בשותפות, לא יאמר טול חלקך בשבת, ואני [אטול] חלקי בחול, לפי שכל הטורח שהם טורחים בשדה לאמצע, וכשזה עודר בשבת נראה כטורח בשביל ישראל, אבל כאן כיון שנוטל דמים מתחילה מותר וכן ישראל שרגיל לקבל ככרות ממערופיא שלו בכל יום, בשבוע של פסח, אינו מקבל, אבל מקבל הוא [לאחר] הפסח מאותה שבוע עצמו:
סידור רש"י · סימן שע״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.