חיטה שנמצאת [בתרנגולת] בפסח אין אדם שמתירה, לפי שחמץ בין במינו בין שלא במינו אסור, [ואוסר] בכל שהוא ואף רבי אומר שהיא אסורה, אבל יש להביא ראיה [להיתר] מטומאה, אם לא מפני שאין אנו יודעין אם למדים איסור מטומאה או לא, מפני ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול לאש ותשרף, דכיון שיהא האוכל בתוך מעיו כשיעור הזה שוב אינו ראוי לקבל טומאה לפי שבא לידי סרחון מיד אינו חשוב אוכל, וכן יש לומר שאין זה בא לידי חימוץ אלא על ידי סרחון, אי דפשיטא לן למגמר איסור מטומאה:
סידור רש"י · סימן שע״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.