שאלו את רבי אם מותר ללוש קמח בביצים בפסח, אם יש בה משום חימוץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה אלא במים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר בה משום שהעיסה שנילושה בביצים עבה היא ונפוחה יותר [משאר] עיסה, ויש לחוש שמא יש דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, ושמא הלש בביצים אי איפשר בלא חימוץ, ואין בידו לשמרו מידי חימוץ כמו לישת מים, דאיכא למאן דבעי לאוקומי בפסחים, אין לשין בשמן וביין ובדבש משום חימוץ, מכלל דאיכא מילתא דמחמיצא טפי ממים, ואי אפשר לשמור מחימוצו, ואפילו בעודו עסוק בה, וכמדומה אני, דמה שהעיסה נעשית עבה מן הביצים, אין זה חימוץ שאפילו עושין פת [מפרורי פת] נעשית נפוחה כמו כן:
סידור רש"י · סימן שע״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.