[וכלים] של חרס ושל עץ לא בעי טבילה, אבל רחיים של פלפלין שקורין מולצי"ל צריכין טבילה דמתכת שלהם עיקר, ולא אמרו אלא בכלי מתכות וכלי סעודה וכמעשה שהיה במדין, שאותן כלים מתחילה היו של גוים, וגזירת הכתוב הוא דצריכין טבילה [בין חדשים בין ישנים, אבל אם עשאן ישראל אפילו חדשים אין צריכין טבילה], כל שכן אם היו ישנים (ולכנס) [ולבנם באור דאין צריכין טבילה] ולהוציא מאותן המצריכין טבילה לכלים לאחר גיעולם בפסח.
סידור רש"י · סימן ש״ס, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.