אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ וגו', (דה"א ט"ז ל"ג) אז ירננו והלא כל העולם כולו בפחד, שהקב"ה שופט את מי לחיים ואת מי למות בראש השנה, והם ירננו, עצי פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אחר ראש השנה מיד יעשו בהם מצוה, וסיפה דקרא מוכיח, הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו [ו]אמרו הושיענו וגו' (שם שם ל"ד ול"ה). סליק.
סידור רש"י · סימן שנ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.