וכשהוא קורא את פרשנדתא ואת דלפון, עשרת בני המן בן המדתא חייב לקרותם כולם בנשימה אחת ולא יפסיק בהם, דאמר ר' זירא דמן יפו עשרת בני המן [ועשרת] צריך למימרינהו בנשימה אחת, מאי טעמא כולהו נפקי נשמתייהו בשעה חדא:
סידור רש"י · סימן שמ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.