ופותח בתפילה, כדאמר רב יוחנן בתחילה הוא אומר ה' שפתי תפתח (תהלים נ"א י"ז), ולבסוף יהיו לרצון אמרי פי (שם י"ט ט"ו), תניא המתפלל צריך שיכווין את לבו [בכולן, ואם אינו יכול לכוון בכולן יכוין את לבו] באחת מהן, וקא בעי בגמרא אהייא, אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות:
סידור רש"י · סימן ל׳
2 קטעים, בנוסח המקורי.
והבא להרגיל את דעתו תמיד פן ישגה בכוונתו יסביר את לבו (בפיטי) [בכנוי] תיבותיה ובפירוש מטבע שלה כל שעה שאומרה בתפילה אז יצא ידי חובתו כולה מעין פתיחה נוסדה אע"פ שהתיבות נראים של פרקים, ועניין כולן על סוד אחד הוקבעו ועניין אחד לכולנה:
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.