[הא לן והא להו] לעולם מתניתין כושי עצמו [נמי פסול], ולא קשיא מתניתין לבני ארץ ישראל הרחוקין מארץ (ישראל) [כוש] ואינן רגילין בהן, ברייתא לבני בבל שקרובים לבני כושיים [ורגילין בהם] ומכל מקום גדל כאן ודומה לכושי (נראה) [נדמה] הוא ופסול:
סידור רש"י · סימן רצ״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.