סידור רש"י · סימן רע״ט, י״א

ואמר רב פפא האי לולבא דסליק בחד הוצא, בעל מום [הוא] ופסול. פי' שכל עליו עולין מצד אחד, בעי רב פפא נחלקה התיומה, שנעשה כמין שניטלה פסול, פי' נחלקה התיומה שני [עלין עליונים] האמצעים ששם השדרה כולה נחלקו זה מזה, ונסדקה השדרה (עם) [עד] העלין שלמטה (מהו) [מהם] תיומות לפי שמדובקין (בתיומן) [כתאומים]. שמעינן מהכא דלולב יבש פסול, מאותן שיכולין להבין שהוא יבש ממש ממראה שלו הראשון, אבל כבוש שקורין פלייש כשר, נקטם ראשו של לולב פסול, הגבוה שבו, אם נחתך ראש שני עלין הגבוהין מכולם קורא ראשו, אבל אם נסדקו העלין כשר. נפרצו העלין, שאינן מחוברין בשדרה, אלא ע"י ידי האגד [פסול], וכל שכן אם נשרו מכל וכל שיהא פסול, וכגון שנפרצו או נשרו הרוב, אבל המיעוט כשר, וצריך שבכל אורך הלולב לא תהא מגולה השדרה מחמת דליכא ענפים דראוי לכסות בעינן, ולצד מטה של לולב צריך ליזהר שיהיו מתחילין העלין שלא יחסר השיעור: