כך הורה ר' יצחק הלוי זצ"ל שאין מונעין הנשים לברך על הלולב וסוכה, דהא דאמרינן מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות לאפוקי דאינן חייבות ואינן צריכות, אבל אם חפצות לבא עצמן במצות הרשות בידה, ואין מוחין לה, דלא גרעא ממי שאינו מצווה ועושה, ומאחר דמקיימת מצוה היא ואי אפשר לה בלא ברכה, תדע דהא דאמרינן הכל עולין למנין שבעה ואפילו אשה אלמא אשה עולה ומברכת, אע"ג דפטורה מתלמוד תורה מולמדתם אותם את בניכם לדבר בם (דברים י"א י"ט), [בניכם] ולא בנותיכם, ש"מ אם רצתה לקיים מצות עשה, הרשות בידה, ואין כאן משום ברכה לבטלה:
סידור רש"י · סימן רס״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.