ואסור למקבע סעודתיה לבר ממטללתא, דתנן אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה, ודוקא אכילת עראי, אבל אכילת קבע בסוכה, וכמה אכילת עראי כדטעים צורבא מרבנן [מידי] ועייל לכלה. פירוש בבוקר כשהולך לבית המדרש ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה. מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבת ודלי של מים, ואמרו העלו לסוכה. תנא לא מפני שהלכה כן אלא מפני שרצו להחמיר על עצמן. וכשהביאו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נוטלו במפה ואוכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו, שמע מינה פחות מכביצה לא בעי ברכה ולא בעי סוכה, הא כביצה בעי סוכה ובעי ברכה:
סידור רש"י · סימן רנ״ב
2 קטעים, בנוסח המקורי.
וכל הני שבעה (נמי) [יומי] מבעי ליה לשוויה סוכה קבע, דתנו רבנן כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי, כיצד יש לו כלים נאים מעלן לסוכה, ומצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה:
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.