וכל אימת דעייל איניש לסוכה צריך לברוכי, אפילו עייל ונפיק עשר פעמים ביומא, צריך לברוכי לישב בסוכה, מנלן מתפילין, דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, דברי רבי, וחכמים אומרים אינו מברך עליהן אלא שחרית בלבד. איתמר אביי אמר הלכה כרבי, ורבא אמר הלכה כרבנן. אמר רב מרי בריה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עבד כשמעתיה, אלא כל אימת דמנח מברך, אמר רב זוטרא חזינא להו לרבנן דבי רב פפא דכל אימת דמשמשי בהו מברכים. והילכתא סוכה ואחר כך זמן, ואע"פ דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, הכא שאני:
סידור רש"י · סימן רנ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.