לא מיבעיא מעצי סוכה דאסור לאיסתפוקי מינייהו, [אלא אפילו תלא בה מיגדי נגד בה מאני אדעתא לאשפורא אסיר ליה לאיסתפוקי מיניהו], דתנו רבנן סיככה כהילכתא ועיטרה (בכרמים) [בקרמין], ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזים ורמונים ואפרסקין ופרכילי ענבים ועטרות של שיבולים ויינות שמנים וסלתות, אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון [של חג] ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו. פירוש ב(כ)[ק]רמים ציורין מעשה אורג כמו מעשה צבעונים שקורין אוכרי"ץ. ובסדינין המצויירין שצורתן בולטות כמו מעשה רוקם או מעשה אורג [שקורין] גלינשק"ש, יינות שמנים, נתונים בכוסות של זכוכית לנוי. הכל לפי תנאו, כגון דאמר איני בודל מהם כל בין השמשות של ערב יום טוב הראשון, דלא חל קדושה עלייהו, והכי מוקי לה במסכת ביצה בהמביא:
סידור רש"י · סימן רמ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.