תנו רבנן בסכות תשבו (ויקרא כ"ג מ"ב) [אין תשבו] אלא כעין תדורו, אמרה תורה צא מדירת קבע, ושב בדירת ארעי, מיכאן אמרו היו לו כלים נאים מעלן לסוכה, ומצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה בסוכה, וישן בסוכה, ומטייל בסוכה, ואמר רבא מאני מיכלי לבר ממטללתא, כגון קידרי ושיפודי ומגיסי, פירוש קערות לאחר שאכלו בהן צריך להוציאן חוץ לסוכה משום מיאוס, מאני משתיא במטללתא, כגון גוסקי וכובי וכסי שרגא. פי' נר של חרס קריישול כך שמו, אמרי לה במטללתא, ואמרי לה לבר ממטללתא, ולא פליגי הא בסוכה גדולה, הא בסוכה קטנה, ואיזו היא סוכה קטנה, כדתניא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו כשירה, רבי אומר פסולה עד שתהא בה ארבע אמות על ארבע אמות, מאי טעמייהו דרבנן, קסברי סוכה דירת עראי בעינן, וכי מחזקת ראשו ורובו ושלחנו שהן שבעה טפחים כשירה, ורבי סבר סוכה דירת קבע בעינן אי אית בה ד' אמות על ד' אמות דיירי בה אינשי ואי לא לא דיירי בה אינשי, והילכתא כרבנן דאמרי אפילו אינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו כשירה:
סידור רש"י · סימן רכ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.