ובשלישי של חול המועד אומר מפי כבודך כאמור, וביום השני וגו', וביום השלישי, (וביום הרביעי וביום החמישי ובששי אומר וביום החמישי וביום הששי וביום השביעי), [ומנחתם ונסכיהם, ביום השני של חוה"מ אומר, כאמור, וביום השלישי וגו' וביום הרביעי, וביום השלישי של חוה"מ יאמר כאמור, וביום הרביעי וגו', וביום החמישי וגו' וביום רביעי של חוה"מ יאמר כאמור, וביום החמישי וגו' וביום השישי. ביום חמישי לחוה"מ הוא הושענא רבא יאמר, כאמור וביום הששי וגו' וביום השביעי וגו'] בשמיני עצרת אומר את מוסף יום השמיני חג העצרת הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך [כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך] כאמור, ביום השמיני עצרת היא תפילתו שלימה מנהג אבותינו הוא, ואע"ג דקבעינן הילכתא כרב חננאל אמר רב, דאמר כיון שאמר ככתוב בתורתך שוב אינו צריך, אלא אין אדם יכול לפטור בכך לכתחילה, ותדע לך דבשבתות וראשי חדשים דמרגלא בפומייה דכולי עלמא לפרש מקראות וביום השבת ובראשי חדשיכם, ש"מ לא הנהיגו קדמונים כרב חננאל אלא בדיעבד, ובני אדם המונעים מלומר מקראות המוספין ברגלים בתווך במפני חטאינו מתוך שאינם רגילים ושמורים בפה כשל שבת וראש חדש, מצאו עלילה ליפטר כרב חננאל, ולא כל הימים, ואין שומעין להם ומיהו במלכיות וזכרונות ושופרות לא אמרו כרב חננאל אלא בדיעבד שכן באין:
סידור רש"י · סימן רי״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.