ומיחייב בר ישראל לאודיי ביומא דכפורי, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא ט"ו ל'), ואשכחן דהא כפרה וידוי דברים היא, דתניא וכפר בעדו ובעד ביתו (שם שם ו'), בהרצאת דברים הכתוב מדבר, אתה אומר בהרצאת דברים או אינו אלא בהרצאת דם אם נפשך לומר נאמר כאן כפרה ונאמר להלן כפרה, מה להלן בהרצאת דברים, אף כאן בהרצאת דברים, מאי אם נפשך לומר, וכי תימא ניגמר משעיר הנעשה בפנים דהרצאת דם הוא, אמר קרא והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו (ויקרא ט"ו י"א) ועדיין לא נזרק הדם [כו'], וחכמים אומרים אינו אומר אלא חטאתי עויתי ופשעתי. אמר רבה בר שמואל הלכה כחכמים:
סידור רש"י · סימן קצ״ח
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.