ואיתתא דאית לה ינוקא שרי לה למימשא חדא ידא ולמיתן ריפתא לינוקא משום שיבתא, דתנא דבי מנשה [רשב"ג אומר] אשה מדיחה ידה [אחת] במים ונותנת [פת] לבנה קטן, פי' שיבתא רוחא היא דשריא על ידא דאינשי בליליא, ומאן דנגע במיכלא בלא מימשא ידא, שריא ההוא רוחא על ההוא מיכלא ומיסתכנא, ומשום הכי שרי לה רבנן למימשא ומוספא לינוקא:
סידור רש"י · סימן קפ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.