ביום שיני מוציאין כמו כן שתי תורות, באחת קורין והאלהים נסה את אברהם, כדי שיזכור עקידתו של יצחק, וקורין אותה עד סוף הסדר, ובשנייה קורא המפטיר כמו שקרא אתמול, קדיש עד דאמירן, ומפטירין כה אמר ה' מצא חן במדבר עד הבן יקיר לי אפרים, על שם זכור אזכרנו עוד. והמפטיר בנביא חייב לברך ששה [ברכות] וברכה שישית כך היא, על התורה ועל העבודה עד מקדש ישראל ויום הזכרון, [ובשבת אומר מקדש השבת וישראל ויום הזכרון] וכשהם יושבים מיד קודם שיעמדו בתפילה וקודם שיפתחו בתהילה אוחז שליח ציבור שופר בידו, ועומד על רגליו ומברך אקב"ו על תקיעת שופר, לשמוע בקול שופר, ושהחיינו, ותוקע קשר"ק, קשר"ק, קשר"ק, קש"ק, קש"ק, קש"ק, קר"ק, קר"ק, קר"ק, כמו ששנינו סדר תקיעות שלש של שלש שלש, תקיעה תרועה תקיעה לכל אחת ואחת, הא כיצד שלש שהן תשע, ופירשו רבותינו שתשע תקיעות הללו מן התורה הם:
סידור רש"י · סימן קפ״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.