ה' צבאות יגן עליהם, מה עיניין זה אצל שופרות, פסוק הוא לעצמו, והלך בסערות תימן (זכריה ט' י"ד) ואחריו כתיב ה' צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע (שם שם ט"ו), ואם כדי להוסיף ברכה לציבור אתה רודף לאמרו בתפילה, חטוף גם אותה שלאחריו, והושיעכם ה' (אלהיכם) [אלהיהם] ביום (הכסא) [ההוא] כצאן עמו (שם שם ט"ז), אלא לא כל הימנו להוסיף במקראות חנם, מכדי חובת היום, שלשה לתורה, שלשה לכתובים באמצע, שלשה לנביאים, אבל מפני שחייב להשלים בתורה כוותיקין וכר' יוסי, הוא אומר ושם נעשה לפניך כמצווה עלינו כאמור, וביום שמחתכם ובמועדיכם, הרי הן עשרה שופרות, וכן מלכיות, וכן זכרונות, בכללן אתה מוציא שלשים כסדרן, ומטבען של חכמים:
סידור רש"י · סימן קפ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.