וכבר נחלקו גדולי הדור על מוספי ראש השנה, כגון ר' יצחק הלוי יש שמזקיקין לפרש מקראות של כל מוספי היום במפני חטאינו כאמור, ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש וגו', שהרי אמר ואת מוספי יום הזכרון נעשה ונקריב לפניך, ובאותו המשמע היה ראש חדש כשמועה [ה]שנויה בעירובין שאומר זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן, ואומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הזכרון הזה, ומוסב אשניהם, שכן אי איפשר לראש השנה בלא ראש חדש, (ואם) [ויום] ראש חדש זה קרוי זכרון, כדכתיב (ו)בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה (ויקרא כ"ג כ"ד), מה שאין כן בשאר [שתי] קדושות לפי שיש שבת בלא פסח ופסח בלא שבת, לפיכך אין בהזכרת אחד מהן משמע הזכרת חבירו, וצריך לנקוב בו בהדיא את יום המנוח הזה, ואת יום חג המצות הזה, (והכי) [והני] נמי דפטר בזכרון אחד לשניהם, מיהו כשבא לפרש מניין המוספין בראש השנה אם אינו אומר ובראשי חדשיכם, מונה מחצה ודולג מחצה, ונראה כממעט במוספין. [וכן אומרים] כל גאוני לותיר:
סידור רש"י · סימן קע״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.