תקע בראשונה ומשך בשנייה כשתים אין בידו אלא אחת, פי' תקע בראשונה פשוטה שלפני התרועה תקע כדרכה, ומשך בשנייה תקיעה שלאחר התרועה משך כשתים לצאת בה ידי שתים, שהיה צריך לעשות זו אחר זו פשוטה שלאחריה דמלכיות, ופשוטה שלפניה דזכרונות, אין בידו אלא אחת, דאפסוקי תקיעה אחת לשתים לא מפסקינן.
סידור רש"י · סימן קס״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.