ומניין שאומרין מלכיות וזכרונות ושופרות, שנאמר ותקעתם בחצוצרות וגו' (במדבר י' י') שאין ת"ל אני ה' אלהיכם (שם שם), ומה ת"ל אני ה' אלהיכם, זה בנה אב, כל מקום שנאמרו מלכיות יהא אזכרת השם עמהם. ר' נתן אומר ותקעתם בחצוצרות, אילו שופרות, והיו לזכרון, אילו זכרונות, אני ה' אלהיכם אילו מלכיות, ואם כן מה ראו חכמים לומר מלכיות ואחר כך זכרונות ושופרות, אלא המליכהו תחילה ואח"כ בקש ממנו שיזכור לך, ובמה בשופר של חירות שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו וגו' (ישעי' כ"ז י"ג):
סידור רש"י · סימן קמ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.