אובלירש קנשטילש היכא דקבע סעודתיה עליה' כגון שאנו עושין בליל לברית מילה מברכין עליה' המוציא, ולאחריהם ברכת המזון, דכיון דאחשבינהו פיתא [לאקבועי] עיקר סעודתא עלייהו (כגון) [בעי] ברכה כי לחם ממש, כדאמרינן גבי טרוקנין, דר' זוטרא קבע עלייהו סעודת שלש ברכות, ואי לא קבע סעודתיה אלא לתענוג בעלמא אכיל להו מברך עלייהו בורא מיני מזונות, הואיל (המיני נמי) [מחמשת המינין נינהו], אבל לאחריהם לא מצי למימר על המחיה ועל הכלכלה, דלא מין מזון ומין מחיה נינהו, ולא סעיד ליבא, אלא על השובע אכיל להו, וסגי בבורא נפשות רבות, כמו מיא וירוקא בעלמא, מידי דהוה אכוסס את האורז, דאמרינן התם לפניו בורא פרי האדמה ולבסוף ולא כלום:
סידור רש"י · סימן קכ״ו
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.