ואמן (שעונין) יהא שמיה רבא מברך שעונין ביחד, למה, כנגד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו. ואין אומרים ויתקלס, לא מפני שהוא גנאי, אלא כך שמענו מרבותינו, חייב אדם להזכיר כאן שבעה דברים בשבחו של הקב"ה, כנגד ז' רקיעים, ומי שאינו אומר ויתקלס, כיון שאומר ויתברך ואילו ששה הרי כאן שבעה והאומר ויתקלס אין טעות בידו, כיון דאפסיק באמן דיתברך צריך שיהיו שבעה, ואין טעות לא ביד זה ולא ביד זה:
סידור רש"י · סימן י״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.