ודאי מאן דשרי המוציא, או דמברך על מצוות [כגון] לולב ושופר, או דמברך על פירות ברכה דקמי אכילה ועני אמן בתר נפשיה, קא עביד בורות, דתנו רבנן המברך על הפירות ועל המצוות ועונה אמן אחר עצמו הרי זה דרך בורות. אקשו ליה למר רב יהודאי גאון הרי בונה ירושלים. אמר להם התם הכירא דפועלים דקא עבדינן דליקדמו למלאכתן הא תינח לאביי דעני ליה בקלא, לרב אשי דעני ליה בלחישה מאי שנא מקמי אכילה מבתר אכילה דבתר אכילה כיון דגמרא ליה עבידתיה לית לן בה, דקמי אכילה כיון (דליה) [דבריך ליה] לא מיתבעי ליה לאישתעויי עד דטעים, וכדקא עני אמן דמי כדקא מישתעי, והיינו דקתני דרך בורות, דבורין קא מישתעין והדר טעמין:
סידור רש"י · סימן ק׳
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.