ואחר שביארתי לך ענין עולם הנשמות הנקרא ג"ע אצל רבותינו ז"ל וגליתי לך טעם למה לא הזכירתו התורה בפירוש כ"א למשכיל הנלבב. הנני מרחיב לך באור בענין התענוג ההוא שיהיה כשיעור התענוג שהתענג אדם הראשון בג"ע קודם החטא, בשכבר ידעת כי היתה עמידתו שם רב ועצום מאד רב בתענוג הנפש ומיעוט בתענוג הגוף בהשקט והנחה וקורת רוח שאין כמוה, בהיותו כלו שכלי ונפשו וגופו הסכמה אחת בהשגת בוראו ולא מנע ממנו תחלה עץ החיים הגורם חיי עד אבל אחר החטא שאכל מעץ הדעת אחר האכילה ההיא גרמה לו שימשך אחר התאוות וישתדל בצרכי הגוף יותר מצרכי הנפש ככל אשר אנחנו עושים פה היום. ולכן נתתייב שיתקצרו ימיו ותשלוט עליו מיתה. אבל קודם החטא היה מתענג בג"ע ומשתעשע ברצונו. וזהו שאמר ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כי הניחו בגן עדן כדי שיהיה עובד אדמת הגן ויהיה זורע בו כל מיני תבואות ונוטע כל מיני פירות והיתה פרנסתו מעצי הגן והיו משתיו מנחלי עדן והיו מלבושיו ענני כבוד עד שנתקנאו מלאכי השרת במעלתו ונתגלגל הענין למה שידעת, ואל המעלה הזאת ואל שיעור התענוג הזה עתידים בני תחית המתים שיתעדנו יחדו בגוף ובנפש ויהיה הרב בתענוג הנפש ומיעוט בתענוג הגוף כאדם הראשון קודם החטא, לכך יתחייב על כל מי שהוא בבני תחית המתים שיחיה חיים ארוכים או חיים נצחיים כי אז יחזור העולם לשלמותו כשיהיה לרצון בוראו יתעלה:
שלחן של ארבע · סימן ד׳, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.