רצה בעה"ב לשמש לאורחים הוא בעצמו הרשות בידו ואפי' היה בעה"ב ת"ח והטעם משום דאמרי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר וה' הולך לפניהם יומם, ומקשה התם הכי השתא הקב"ה עלמא דידיה הוא כו' הדר אמר תורה דיליה היא שנאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה. ועוד אמרו שם נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול. מעשה בר"א ור"י שהיו מסובין בבית משתה בנו של ר"ג הזקן ור"ג משקה אותם נתן לו כוס לר"א ולא קבלו לר"י וקבלו, א"ל ר"א מה זה ר"י אנו יושבין ור"ג ברבי עומד ומשקה עלינו, א"ל מצינו גדול ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו (בראשית יח) והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו ושמא תאמר כמלאכי השרת נדמו לו לא נדמו אלא כערביים ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו. אמר להם ר' צדוק עד מתי אתם מניחים כבודו ש"מ ועוסקים בכבוד של בריות, הקב"ה משיב הרוחות ומעלה נשיאים מוריד הטל ומצמיח אדמה ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו:
שלחן של ארבע · סימן ג׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.